תיקון לחוק הלבנת ההון – כיצד תמנעו מקנס או מאסר?

לפני כ-15 שנים חוקק חוק איסור הלבנת הון על ידי ממשלת ישראל. החוק, בבסיסו, נועד למנוע טשטוש המקור והיעד של הכסף בפעולות פיננסיות, כדי להסתיר "כסף שחור", אשר מקורו בפעולות פליליות או בהשתמטות ממס. במסגרת חוק זה, חויבו בעלי החשבונות הפרטיים בבנקים השונים לחתום על הצהרה המגדירה מי הם הנהנים מהחשבון, ואילו חברות חויבו לחתום על הצהרות בעלי שליטה בניירות הערך ובמניות. על פי לשון החוק המקורי, חובת זיהוי הלקוחות הייתה מוטלת על מעניקי השירות העסקי- פיננסי (רואי חשבון ועורכי דין) בטופס מיוחד, שימולא לפני ביצוע הפעולה. מעניקי השירות מחויבים לשמור טופס זה ולהציגו, אם וכאשר ידרשו לכך, על ידי יח' הפיקוח של משרד המשפטים.

בשנה שעברה, נכנס לתוקפו תיקון מס' 13 לחוק, שצמח על רקע זיהוי מעורבותם הגוברת של נותני שירותים פיננסיים בפעילות הלבנת הון על ידי ארגונים בינ"ל.

מה המשמעויות של התיקון לחוק?

פעילות עסקית:

התיקון מרחיב ומנסה להגדיר במדויק את המונח (המעורפל בחוק המקורי) "פעילות עסקית":

• ניהול נכסי הלקוח (כחשבונות, נדל"ן, כספים, ניירות ערך)

• קניה, מכירה או חכירה של נכסי נדל"ן

• מכירה או קניה של עסק

• ניהול או הקמת תאגיד, עסק או נאמנות

• קבלת / החזקת / העברת כספים המיועדים לצרכי הקמה או ניהול של תאגיד

לקוח

על פי לשון התיקון לחוק כ"לקוח" מוגדר "מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו" – ההגדרה פתוחה לפרשנות לכאן או לכאן, כי, לכאורה, החוק (לפי לשון התיקון) לא יחול על לקוחותיהם הקבועים של עורכי הדין ורואי החשבון (אלא רק על לקוח מזדמן), ואיננו אמור לחול כאשר מדובר בהתייעצות עם נותן השירות, כאשר הפעולה לא יצאה לפועל.

עו"ד, רו"ח – כיצד תיערכו לכניסת החוק לתוקפו?

היות והמחוקק מאפשר חיפוש במשרד של נותן השירות, במידה וקיים חשד ספציפי שהוא איננו מקיים את חובות הזיהוי ו/או הדיווח, הנה מספר טיפים שיקלו עליך:

• מנה אחראי זיהוי, אשר יפקח על קיום החוק, יעביר את ההדרכות הנחוצות ויכיר את כל החובות והטפסים. במשרדים קטנים, אותו אחראי זיהוי יכול לשמש גם כ"מזהה" הראשי של הלקוחות.

• מרכז את כל טפסי הזיהוי הפיזיים המלאים במקום אחד, אוגדנית או קלסר מסומנים.

• מקם את האוגנדית/הקלסר בדלפק הכניסה או במזכירות, על מנת למנוע כניסתם של חוקרים לתוך המשרדים עצמם.

התיקון לחוק – תחילתה של מגמה בעייתית ביחסי עו"ד – לקוח

התיקון לחוק מטיל על נותני השירותים אחריות, הופך אותם לשומרי הסף של החוק ומחייב אותם לדווח לרשויות, בכל פעם, שלדעתם, הלקוח עבר עבירה על חוק הלבנת ההון. בהצעת התיקון לחוק, ניסתה המדינה להעביר את נקודת הכובד של נאמנותו של נותן השירותים (עו"ד או רו"ח) מהלקוח שלו אל המדינה, דבר, העלול לכרות עבור עורכי דין ורואי חשבון את הענף (הכלכלי) שהם יושבים עליו. למרות שחלק זה בהצעה החוק לא נכלל בנוסח הסופי לתיקון החוק, הוא עלול לסמן את תחילתה של מגמה מסוכנת מאד, בה "חיסיון עו"ד-לקוח" כבר איננו רלוונטי ואיננו מהווה אבן יסוד בסיסית וטבעית ביחסים בין הלקוח לעורך הדין שלו.