מערכת המשפט הישראלית מעניקה לנושה (בעל החוב), כלים המאפשרים לאכוף על החייב את פירעון החוב.
לגביית חובות על ידי הרשויות קיימת מערכת נוספת של דינים המאפשרת גביה מהירה ויעילה יותר (כגון גביית חובות של רשות המיסים, של הערייות וכו') ואולם לכך נתייחס במאמר אחר.
הכלים לאכיפת חובות בישראל ע"י אזרחים או גופים פרטיים, ניתנים ע"י 3 מערכות אכיפה עיקריות, כשכל אחת מהן אחריות לטיפול בשלב אחר של הליכי הגביה. המערכות העיקריות העומדות לרשותו של הנושה הפרטי הנן:
תביעות אזרחיות בבתי המשפט.
ניהול תיקים בהוצאה לפועל.
ניהול הליכי פשיטת רגל.
השלב הראשון בגביית החוב הנו קבלת פסק דין או החלטה שיפוטית הקובעת את קיומו של החוב, את גובה החוב ואת מנגנון שיערוך החוב (ריבית, הפרשי הצמדה וכו'). החלטה זו מתקבלת בבית המשפט במסגרת תביעה אזרחית שהגיש הנושה כנגד החייב.
השלב השני, הנו אכיפה של ההחלטה השיפוטית או פסק הדין, במסגרת מערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהחייב קיבל הזדמנות הוגנת לבצע את פסק הדין ולא עשה זאת.
מערכת ההוצאה לפועל מעמידה לרשות הנושה כלים לגביית החוב בדרך של מתן צווים והחלטות המאפשרים איתור, תפיסה ומימוש נכסים של החייב כגון צווים לקבלת מידע מגורמים שונים, עיקול ומכירת נכסים וכו'.
בנוסף, מעניקה מערכת ההוצאה לפועל אפשרות להפעיל סנקציות כנגד חייבים המתחמקים מתשלום חובם, כגון צווי עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת חידוש דרכון, הגבלת חידוש רישיון נהיגה, הגבלות על פעילות בנקאית, הגבלות על פעילות בחברות וכו'.
אפשרות נוספת לגביית החוב, לאחר שניתן פסק דין המאשר את קיום החוב וגובהו הנה מסגרת הקרויה "הליכי פשיטת רגל".
הליכי פשיטת הרגל מתקיימים הן במערכת בתי המשפט והן במערכת ההוצאה לפועל (תלוי בגובה כלל חובותיו של החייב).
הרעיון הכללי שבבסיס הליכי פשיטת הרגל הוא טיפול בחייבים שאין להם יכולת או נכסים מספיקים לפרוע את כלל חובותיהם. במקרים אלו ממונה "בעל תפקיד" (נאמן או מנהל מיוחד לנכסי החייב), שתפקידו לברר את כלל חובותיו של החייב, ואת כלל נכסיו והכנסותיו של החייב ולאחר מכן לממש את נכסי החייב ולחלקם בין נושי החייב.
בשונה מהליכי ההוצאה לפועל, בגמר הליכי פשיטת הרגל, לאחר בירור ומימוש נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו, זוכה החייב ב"הפטר", שמשמעו מחיקת כל החובות שקדמו להכרזתו כפושט רגל.
אם נכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי כלל חובותיו של החייב (וזה בדרך כלל המצב בהליכי פשיטת רגל), אז תחולק בין נושיו התמורה שתתקבל ממימוש נכסי החייב, בהתאם ליחס שבין חובותיו. כך לדוגמא, נושה שהנו בעל 80% מכלל חובות החייב, יקבל 80% מהתמורה שתתקבל במימוש נכסי החייב.
ההגנה על החייב: יצוין כי גם במסגרת ההוצאה לפועל וגם במסגרת הליכי פשיטת הרגל, קיים איזון בין הצורך בגביה מהירה ויעילה של החוב לבין הצורך שלא לפגוע מעבר למידה בחייב. לכן, בשתי המסגרות האמורות קיימת חובה לוודא שבמקביל להליכי הגבייה תתאפשר לחייב יכולת מינימלית לקיים את עצמו ואת משפחתו.
גביה יעילה ומהירה של חובות מחייבת ידע משפטי והכרה טובה של מערכות האכיפה. למשרדנו ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום האכיפה והגביה, במהלכם התמחנו באיתור נכסים והפעלת הליכי גביה יעילים לטובת לקוחותינו שהנם נושים מצד אחד ומנגד אנו מעניקים הגנה ושמירה על זכויות לקוחותינו החייבים, הן בהליכי פשיטת הרגל והן בהליכי ההוצאה לפועל.
הודות למחלקה הבינלאומית במשרדנו, אנו עוסקים בניהול הליכי גביה ואכיפה, הן בישראל והן במערכת הבינלאומית (בין-מדינתית) ועומדים לרשותנו כלים מגוונים, של עורכי דין ומשפטנים דוברי שפות זרות ובעלי הסמכה במדינות דוברות הגרמנית (גרמניה, שוויץ ואוסטריה) וכן חוקרים ויועצים כלכליים (בישראל ומחוצה לה), המסייעים באיתור והערכת נכסי החייבים.
עו"ד רון עוזרי